כל פעם שאני מפקפק בעצמי, שואל מה הטעם או חושש שמה שאני עושה ״לא יתפוס״ - אני מזכיר לעצמי: ״לא יודעת מה ראית, מה לא ראית. אני יצאתי בחמש״. כן, מהמערכון האייקוני של עדי חבשוש בצמת מילר. רק שאני לוקח את המשפט הזה למקום קצת אחר. לעיתים קרובות מדי אני מתלבט (כמו הרבה מאיתנו) אם לכתוב מאמר, להרים פרויקט, אפליקציה או לשתף משהו חדש. ועולות המחשבות (ששוב, כולנו מכירים): אף אחד לא יראה את זה. זה לא יעניין אף אחד. זה לא יתפוס. אבל אז מתנגן לי המשפט ״לא יודעת מה ראית, מה לא ראית. אני יצא

שנים אחורה, בנאום שלו באוניברסיטת סטנפורד אמר סטיב ג׳ובס: ״הישארו רעבים. הישארו פזיזים״. גם היום (ודווקא היום!) אין לנו את הפריווילגיה...