אני פשוט שיריונר, לא פחות ולא יותר. והשירות הצבאי שלי היה, כמו להרבה מאד אנשים בישראל לא קל. אימונים מפרכים, מעט בשינה והרבה שטח. וברור שעל הדרך גם לומדים שיעורים לחיים.
Photo by Kevin Schmid on Unsplash
את השיעור החשוב ביותר לחיים לקחתי דווקא מחיל התחזוקה. והנה הוא לפניכם:
בתקופה ההיא, תחת כיפת השמיים ובין גבעה חולית (״פודרה״) אחת לשנייה, כשאנחנו מלוכלכים ומותשים (״עפוצים״), למדנו לעומק על הטנקים השונים בצבאות האויב.
הטנקים מעבר לגבול היו אז מתוצרת רוסית (דגמי T למינהם) ונראו מאד מאיימים.
אבל, גם למדנו שנושא התחזוקה מעבר לגבול לא מקבל את היחס שניתן לו בצה״ל. זה לא ייאמן עד כמה חיל התחזוקה היה צמוד אלינו הלוחמים (ואנחנו עצמנו הוכשרנו להיות מיני-טכנאים בשטח!).
ופה הנקודה – בלי תחזוקה רצינית ועקבית עם טיפולים שוטפים, מעקב וניקיון, גם הטנק המרשים ביותר – לא ייסע, לא ידייק ויהפוך לכלי חסר ערך בזמן אמת. רק תסתכלו על רוסיה ואוקראינה.
כלומר, לא משנה כמה ארסנל הנשק שלך מגוון ומאיים – אם לא תתחזק אותו, הוא לא יתפקד כמו שצריך בזמן פקודה. ואם ניקח בחשבון שרוב הזמן העובר על הצבא הוא זמן שיגרה ולא זמן מלחמה, אז נבין שהפיתוי להזניח את התחזוקה (ואת העלויות שלה!) – הוא גדול מאד.
והנה הלקח לעולם העבודה – כל אחד צריך חיל תחזוקה. זה לא מספיק לעשות, ליזום, ללמוד ולקחת חלק בפרויקטים מעניינים וחשובים ככל שיהיו – אנחנו חייבים תמיד *לתחזק* את הידע, הניסיון *שכבר צברנו*!.
כי אין דבר כזה מצב סטטי ומתמשך – אם אין תיחזוק, הארסנל המקצועי שלנו, בדיוק כמו ארסנל הטנקים – הולך אחורה ומתבלה.
הנה כמה דוגמאות:
האם אני ממשיך לתחזק את הידע הקיים שלי? כותב ומסכם לקחים שעולים במהלך השבוע? מבצע מעקב רצוף על מה קורה בתעשייה? מנקה את רשימת המשימות שלי? שומר בעקביות על קשר עם אנשים שאני מכיר?
צריך להפנים: כמו שצבא החזק במזרח התיכון חייב להתאמן, לנקות מחסנים ולהכניס את הטנקים למוסך (וזה חלק גדול מהסיבה שהוא החזק באיזור) – זה בדיוק אותו דבר עם כל אחד ואחת מאיתנו.