כן, זו הכרזה אמיתית של אפל שמביאה דיל משוגע (זמין בישראל!) חבילת iCloud+ הבסיסית (50 ג׳יגה) תמשיך לעלות 3.90 שקלים בחודש, אבל מעכשיו היא תכלול גם את Apple TV (שעולה 25.90 שקלים) ואת Apple Arcade (שעולה 17.90 שקלים). כלומר, חבילה שעלתה עד היום 47.70 שקלים בחודש תעלה מעכשיו 3.90 שקלים, זה חיסכון של יותר מ-90%. את החבילה אפשר גם לשתף עם עד חמישה בני משפחה נוספים. (הקאץ׳ היחיד: Apple Music המלא לא כלול) למי שרץ כבר לבדוק - ההשקה מתבצעת בהדרגה עד סוף ספטמבר, ולכן ייתכן שהחבילה עד

איך בונים מיתוג אישי ופרסונל ברנד, יוצרים קשרים מקצועיים, משתלבים בקהילות ומושכים הזדמנויות? מדריך חדש וחינמי שפרסמתי ״המדריך המלא לבולטות מקצועית קשרים קהילה ומיתוג אישי״ - מרכז יותר מ-70 עקרונות מעשיים שיעזרו לכם להפוך ידע ועבודה טובה לבולטות מקצועית. אנשים מוכשרים לא תמיד מפסידים לאנשים מוכשרים יותר. לא פעם הם מפסידים לאנשים שכבר מוכרים בתעשייה, משתתפים בשיחות הנכונות, מחוברים לאנשים הנכונים ובנו לאורך זמן שם שמסביר מה הם יודעים לעשות. זה לא אומר שהיכולת המקצועית כבר לא חש

73% נכנסים פחות לוויקיפדיה, 69% כבר שיתפו עם AI מידע שלא היו צריכים, ובניגוד להחלטה הגורפת של עיריית ניו יורק, 86% מאמינים שבתי הספר צריכים לאפשר לתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית. ארבעה סקרים וכמעט 4,000 הצבעות מספקים הצצה להרגלי ה-AI החדשים של הישראלים. השינוי הגדול שמחוללת הבינה המלאכותית לא מתרחש רק במעבדות, בחברות הטכנולוגיה או בשוק העבודה. הוא מתרחש גם ברגעים הקטנים: כשאנחנו שולפים את הטלפון כדי לשאול שאלה, מוותרים על כניסה לוויקיפדיה, עוזרים לילדים בשיעורי הבית או מעתיקים

מערכת החינוך הציבורית של העיר ניו יורק, הגדולה ביותר בארה״ב, אוסרת על תלמידים להשתמש בבינה מלאכותית. בשלב הראשון ההחלטה תיושם לשנת לימודים אחת (בניו יורק מתחילים ללמוד ב-10 בספטמבר) והיא תכלול את הגיל הרך ועד כיתה ח׳ - כ-600 אלף ילדים. בתיכונים יהיו ניסויים מוגבלים בשימוש בבינה מלאכותית תחת פיקוח של מורים. העיר תשבית יכולות AI בעשרות תוכנות חינוכיות שכבר נמצאות בשימוש, כמו עוזרי קריאה, ולפי דיווחים גם ג׳מיניי ייחסם במחשבי התלמידים (יש להם כרום בוקים של גוגל). את המהלך מובילים

הנציבות האירופית העניקה ל-ChatGPT את הסיווג VLOSE (מנוע חיפוש מקוון גדול מאוד) אחרי ש-OpenAI דיווחה על 159 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בממוצע באיחוד. (נתון שמתייחס לחצי שנה שמסתיימת ב-31 במרץ 2026) המשמעות היא שמבחינת אירופה, ChatGPT הוא לא ״רק צ׳אטבוט״, אלא ממש תשתית מרכזית ומשמעותית לחיפוש ולקבלת מידע - באותה קטגוריה רגולטורית כבדה של Google Search ו-Bing. עד סוף ינואר 2027, OpenAI תהיה חייבת להעריך ולצמצם סיכונים שקשורים לתוכן לא חוקי, קטינים, בריאות נפשית, בחירות וביטחו

להגיע למקום ה-50 (!) באפסטור בקטגוריית הפרודוקטיביות ביום ההשקה - זה מרגש. אבל אז הדירוג משתנה, הפוסט צונח בפיד - ומתחילה העבודה האמיתית: להמשיך לבנות גם כשההתרגשות נעלמת... היום אפל אישרה את הגרסה החדשה של Clearli - והיא מביאה ארבעה עדכונים משמעותיים. הראשון משנה שאלה בסיסית שכל אפליקציית משימות שואלת: 1. תזכורות מבוססות מיקום רוב אפליקציות המשימות שואלות: ״מתי להזכיר לכם?״, אבל החיים לא מתנהלים רק לפי זמן. לפעמים אנחנו צריכים לקבל תזכורת דווקא כשמגיעים למקום מסויים, או כשע

קבלו את הסיפור הכי קורע ומשוגע של התקופה האחרונה: כולם לעגו לסרט הזה - ואז הלעג הפך אותו ללהיט של 4.3 מיליון דולר. מעצב פנים סיני בן 34 ואמא שלו יצרו במשך חמש שנים את סרט האנימציה Niu Lai (״הפרה 🐮 מגיעה״). לשניהם לא היה ניסיון קודם בכתיבה, באנימציה או בהפקת סרטים. האנימציה בסרט נראית כמו משחק מחשב ישן, העלילה מוזרה והוא יצא כמעט בלי פרסום, טריילר או כרזות מסודרות. בעשרת הימים הראשונים בבתי הקולנוע בסין נמכרו פחות מ-300 כרטיסים. ואז הגיע הלעג... אנשים התחילו לשתף ברשת קטעים

בקיץ 2025 התכנסו 200 מורים במנהטן לסדנת בינה מלאכותית. מי שהדריכה אותם הייתה מיקרוסופט, שהציגה איך להשתמש ב-Copilot לכתיבת מיילים להורים ולבניית מערכי שיעור. המפגש הזה הוא דוגמה אחת מתוך מהלך רחב מאד: גוגל מקדמת תוכנית AI שעשויה להגיע לעד 6 מיליון מורים ואנשי סגל בארה״ב. במקביל, ובמסגרת שותפות עם איגודי המורים מיקרוסופט, OpenAI ואנתרופיק משקיעות (יחד) 23 מיליון דולר בתוכנית שמהמטרה שלה היא להכשיר 400 אלף מורים. גם אמזון ומטא מימנו או העבירו סדנאות וחומרי לימוד כאלו. מצד אחד ה

במהלך השבת שאלתי חבר איזה ספר טוב הוא קרא לאחרונה. שמחתי מאד שהוא ענה ״סת׳ גודין״, וסיפרתי לו שב-2022 זכיתי לראיין את גודין. הראיון התקיים כמעט שנה לפני ש-ChatGPT פרץ לחיינו. אז חזרתי לקרוא אותו בשביל לבדוק אם הרעיונות של גודין על קריירה, יצירתיות ומיתוג עדיין רלוונטיים בעידן ה-AI. לקריאת הראיון המלא עם סת׳ גודין ״קורות החיים החדשים, לרקוד עם הפחד מחדשנות והמותג של נייקי: ראיון מיוחד עם סת׳ גודין״ גיליתי שהתובנות מהראיון ההוא לא רק שרדו - הם התחזקו. הנה ארבע תובנות חשובות ו

למה אני לא משתמש במושג ״מיתוג מעסיק״ (ועוד אומר את זה בפודקאסט מיתוג מעסיק), לא ממליץ על תוכניות בסגנון שגרירים - ומה הקשר בין לדפוק באופן נואש על דלתות משרדים ריקים באמצע ✨ הלילה - למיטאפים עם הרשמה מלאה? בפודקאסט ״ניצוצות״ של שרית ווינשטיין ונועה שמר דיברנו על יציאה מאיזור הנוחות, פיתוח כישורים רכים, יצירת Fomo פנים ארגוני, סטוריטלינג ומיתוג אישי בעידן ה-AI. ובאופן די נדיר גם דיברתי על מה אני עושה ב-Wix . משהו שגם במשפחה שלי לא מבינים עד הסוף... 😅 אם אתם מתעניינים בקהילות,

נהג Uber מקליפורניה סיפר ל-San Francisco Chronicle שמערכת Full Self-Driving של Tesla מבצעת לדבריו כ-95% מהנהיגה שלו במהלך העבודה. מקור המקרה הזה ממחיש שלב ביניים מעניין בעולם התחבורה: המכונית כבר מבצעת את רוב פעולת הנהיגה, אבל אדם עדיין יושב מאחורי ההגה, מפקח עליה ונושא באחריות לנסיעה. זה עדיין לא Robotaxi אמיתי. אבל זאת גם כבר לא בדיוק המונית האנושית שאנחנו מכירים. אני קורא לקטגוריית הביניים הזאת ״נהגי הבובה". מה זה "נהג בובה"? "נהג בובה" הוא הכינוי שלי לנהג שנמצא עדיין מאחו

נראה של-Meta מתחילה להתפתח בעיה רגולטורית חדשה באירופה, והיא יכולה לפגוע באחד המוצרים הכי חשובים שלה. רגולטור פרטיות גרמני שבוחן את הפעילות של מטא בגרמניה מזהיר שמשקפי הרייבאן החכמות שלה יכולים להיחשב למצלמה מוסווית. למה? כי נורית הצילום קטנה מידי וקל לפספס אותה, מה שאומר שאנשים לא תמיד מודעים לכך שהם מצולמים. נכון לעכשיו אין איסור על המשקפיים האלו בגרמניה (וגם אין עדיין התייחסות לדגמים של אוקלי), אבל אם הרשויות שם יקבעו שהנורית לא מספיקה בשביל להפוך את הצילום לגלוי - מטא יכו

איך בונים יתרון “לא הוגן” בקריירה, במוצר או בעסק? לא עושים את זה באמצעות ניסיון לשכנע שאתם האנשים הכי מעניינים בחדר. היתרון התחרותי החדש הוא היכולת לבנות סביבכם שלושה דברים: אמון, תשומת לב וקהילה. מיתוג אישי ונטוורקינג הם לא תחרות פופולריות. הם נבנים מהערך שאנשים יודעים שהם יקבלו מכם - עוד לפני שהם פונים אליכם, עובדים איתכם או משתמשים במוצר שבניתם. וזה קריטי במיוחד עכשיו. בעולם שבו כלי בינה מלאכותית מאפשרים לכל אחד לבנות מוצרים במהירות חסרת תקדים, עצם היכולת ליצור כבר לא מספי

הגשמתי 🤩חלום! אפלקציית Clearli למשימות והרגלים שפיתחתי לאייפון - אושרה ✅ לאפסטור! הרעיון מאחוריה היה לחבר בין שני אתגרים שנראים דומים, אבל מתנהגים אחרת לגמרי: משימות והרגלים. משימות מגיעות בשלל צורות - חלקן דחופות, חלקן חוזרות על עצמן ואחרות מחכות אי-שם בעתיד. הרגלים, לעומת זאת, הם הפעולות הקטנות שאנחנו בוחרים לעשות מדי יום כדי להתקדם ולצמוח. פיתוח האפליקציה גרם לי לחשוב לא מעט על הקו הדק ביניהם: איך מנהלים את שניהם במקום אחד בלי להפוך את ניהול היום עצמו לעוד משימה? אז ריכזת

זה פוסט על 3 מיליון צפיות, אבל החשיפה היא לא העניין. איך מגיעים לשם - כן. היום גיליתי שהפוסטים שכתבתי בלינקדאין בחצי השנה של 2026, חצו את רף ה-3 מיליון צפיות. המספר הוא טריגר מגניב לעורר עניין כי בסוף זו חשיפה יפה, אבל הערך האמיתי הוא בלנסות ולהסביר מה כנראה הוביל לתוצאה הזו. הנה 9 נקודות ותפיסות שיושבים לי בראש - ומזכירים לי למה ואיך אני יוצר תוכן: 1. ״לא יודע מה ראית, מה לא ראית - אני יצאתי בחמש״. אין לכם שליטה על מי יראה את הפוסט הבא. יש לכם שליטה רק על דבר אחד: להמשיך ליצ

אם אתם משתמשי Mac, כנראה שגם אתם מכירים את זה. הדסקטופ מתחיל נקי ומסודר, ואז לאט לאט מצטברים עליו צילומי מסך, מסמכים, קבצים זמניים וקישורים ששמרתם "רק לרגע". אצלי זה יצר שלוש בעיות קבועות 😢 הדסקטופ הפך למחסן של קבצים ששכחתי מהם היה קשה לזכור איפה שמרתי כל דבר גם כשמצאתי קובץ, לא זכרתי למה בכלל שמרתי אותו אז בניתי פתרון. והשבוע הוא עלה רשמית ל-App Store של Apple הכירו את LandingPad מדובר באפליקציית macOS שמאפשרת לארגן קבצים, קישורים, הערות ותזכורות במקום אחד - ישירות משורת הת

נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, חתם על שני צווים נשיאותיים חדשים במטרה להאיץ את פיתוח טכנולוגיות הקוונטום בארה״ב. היעד המרכזי: מחשב קוונטי ״בעל יכולות מחקר משמעותיות״ עד 2028, ומעבר להצפנה עמידה לקוונטום במערכות הממשל האמריקאי. סעיף נוסף בצו דורש מהפנטגון להתחיל לפרוס חיישנים קוונטיים עד 2028. לפי הבית הלבן, הם יאפשרו ניווט כש- GPS משובש או חסום, ובעתיד גם לסייע בזיהוי פעילות תת-קרקעית כמו מנהרות או מתקני טילים באמצעות לוויינים מהחלל. היעד של הבית הלבן נחשב אגרסיבי מאד ומבהיר את החש

למה אני לא משתמש במושג ״מיתוג מעסיק״? (ועוד אומר את זה בפודקאסט על מיתוג מעסיק!), למה אני לא ממליץ על תוכניות בסגנון ״שגרירים״? ומה הקשר בין לדפוק באופן נואש על דלתות של ארגונים זרים באמצע הלילה - למיטאפים עם הרשמה מלאה? בפרק החדש בפודקאסט ניצוצות של שרית ויינשטיין ונועה שמר דיברנו על למה כולנו חייבים לצאת מאיזור הנוחות שלנו, על ארגונים שמעניקים כלים אמיתיים לפיתוח כישורים רכים, יצירת Fomo פנים ארגוני, סטוריטלינג, בניית קהילות חזקות ומיתוג אישי בעידן ה-AI. ובאופן די נדיר דיבר

החודש העברתי סדנת CFP מיוחדת ב-וויקס לקראת כנס ReversiM 2026. דיברנו על כותרות בולטות, על כאבים ואתגרים טכנולוגיים, על סטוריטלינג ועל איך בונים הצעה שמצליחה לבלוט. אבל אם יש דבר אחד שהיה הכי חשוב זה: Audience Takeaway לפני הכותרת, לפני האבסטרקט ולפני השקף הראשון. לדוברים בכנס יש אחריות גדולה. הם מקבלים זמן יקר מאד עם קהל איכותי ומקצועי מאוד - והם מחויבים ליצור שינוי. מה הקהל ילמד? מה הוא יעשה אחרת ביום שאחרי? איך אנחנו משנים אותו (לטובה)? המיינד שיפט הקריטי הוא מ-״מה אני רוצ

כל פעם שאני מפקפק בעצמי, שואל מה הטעם או חושש שמה שאני עושה ״לא יתפוס״ - אני מזכיר לעצמי: ״לא יודעת מה ראית, מה לא ראית. אני יצאתי בחמש״. כן, מהמערכון האייקוני של עדי חבשוש בצמת מילר. רק שאני לוקח את המשפט הזה למקום קצת אחר. לעיתים קרובות מדי אני מתלבט (כמו הרבה מאיתנו) אם לכתוב מאמר, להרים פרויקט, אפליקציה או לשתף משהו חדש. ועולות המחשבות (ששוב, כולנו מכירים): אף אחד לא יראה את זה. זה לא יעניין אף אחד. זה לא יתפוס. אבל אז מתנגן לי המשפט ״לא יודעת מה ראית, מה לא ראית. אני יצא