החודש העברתי סדנת CFP מיוחדת ב-וויקס לקראת כנס ReversiM 2026. דיברנו על כותרות בולטות, על כאבים ואתגרים טכנולוגיים, על סטוריטלינג ועל איך בונים הצעה שמצליחה לבלוט. אבל אם יש דבר אחד שהיה הכי חשוב זה: Audience Takeaway לפני הכותרת, לפני האבסטרקט ולפני השקף הראשון. לדוברים בכנס יש אחריות גדולה. הם מקבלים זמן יקר מאד עם קהל איכותי ומקצועי מאוד - והם מחויבים ליצור שינוי. מה הקהל ילמד? מה הוא יעשה אחרת ביום שאחרי? איך אנחנו משנים אותו (לטובה)? המיינד שיפט הקריטי הוא מ-״מה אני רוצ

כל פעם שאני מפקפק בעצמי, שואל מה הטעם או חושש שמה שאני עושה ״לא יתפוס״ - אני מזכיר לעצמי: ״לא יודעת מה ראית, מה לא ראית. אני יצאתי בחמש״. כן, מהמערכון האייקוני של עדי חבשוש בצמת מילר. רק שאני לוקח את המשפט הזה למקום קצת אחר. לעיתים קרובות מדי אני מתלבט (כמו הרבה מאיתנו) אם לכתוב מאמר, להרים פרויקט, אפליקציה או לשתף משהו חדש. ועולות המחשבות (ששוב, כולנו מכירים): אף אחד לא יראה את זה. זה לא יעניין אף אחד. זה לא יתפוס. אבל אז מתנגן לי המשפט ״לא יודעת מה ראית, מה לא ראית. אני יצא

כלכליסט מדווח שמשרד האוצר ותעשיית ההייטק מקיימים דיוני חירום סביב השקל החזק (וזה מעולה), ויש כמה כיוונים לסיוע. הגדלת מענקי חירום לסטארטאפים (דרך רשות החדשנות) בהיקף של עד מיליארד שקל אפשרות לחברות גדולות לשלם מס חברות בדולרים במקום בשקלים הקלות בארנונה ליצואנים הפחתת עלויות ההעסקה באמצעות שינויים במנגנון נקודות הזיכוי המהלך מגיע בעקבות גל הפיטורים, העברת משרות פיתוח לחו"ל ופגיעה בתחרותיות של ההייטק הישראלי בגלל התחזקות השקל. מקור: ספי שולמן, כלכליסט

לא צפיתי את זה: מקום 29: OneNote של מיקרוסופט מקום 30: אפליקציה שבנה אדם אחד (אני) אחד לפני יומיים המרחק בין אדם בודד לבין ענקיות הטק מעולם לא היה קטן יותר. אתמול בדקתי את דירוג אפליקציות ה- App Store של המק וראיתי משהו שהדהים אותי. האפליקציה הקטנה שהעליתי לפני יומיים (אפליקציית Lighthouse App Port) הגיעה למקום ה-30 בקטגוריית Productivity. חביב, אבל זה לא הישג מדהים. (עדכון: האפליקציה כבר עלתה למקום 17!) מה שכן הדהים אותי היה דווקא מקום ה-29. שם ישבה האפליקצייה הרישמית של One

אחרי דחייה, תיקון, עוד דחייה, עוד תיקון, הרבה תסכול וקפה - אפליקציית Lighthouse שלי נכנסה רשמית ל-Mac App Store! זו אפליקציה קטנה שנולדה מצורך פשוט שלי - גישה מהירה יותר לאפליקציות ב-Mac במיוחד כשה-Dock בתחתית המסך כבר הופך לעמוס ומבולגן. הייתי מתוסכל מזה - אז בניתי משהו. הכירו את Lightjouse App Port: איך זה עובד? האפליקציה יושבת בשורת התפריטים הקבועה של ה-Mac, בחלק העליון של המסך, ומאפשרת להצמיד אליה קיצורי דרך לאפליקציות או לקישורי URL שאתם פותחים הרבה במהלך היום. במקום לחפ

אחרי שלמעלה מ-300 גרפים כבר נוצרו - קבלו עוד עדכונים מגניבים ל-Rival כלי יצירת הגרפים: Rival Charts 2026 1. ועכשיו יש גם Light Mode: הגרסה החדשה מאפשרת ליצר את הגרף שלכם גם בעיצוב בהיר ונקי 2. מקורות: מעכשיו אפשר להכניס את המקורות עליהם הגרף מסתמך 3. [בעבודה] אופציה חדשה - Racing Bar Chart. תצורה חדשה שמוכרת בעיקר מהשוואה מתעדכנת של מדינות רבות לאורך השנים. צרו את הגרף שלכם פה

אחרי שלמעלה מ-100 גרפים כבר נוצרו במנוע החדש שלי - קבלו 3 עדכונים משוגעים ל-Rival כלי יצירת הגרפים החדש - ועל הדרך גם את NVIDIA vs Intel (שימו רמקולים) 1. סאונד 🎵 - עכשיו אתם יכולים להוסיף מוזיקה שתלווה את הגרפים שלכם! 2. אפקט 💥 התנגשות: יישויות שמחליפות מקום מתנגשות - ויוצרות אפקט פיצוץ! 3. ציר Y 📐 דינאמי: מעכשיו ציר Y יכול להתארך או להתקצר לפי מצב היישות הקיצונית ביותר והיחס ביניהם. אתם צריכים רק להביא את הדאטא ב CSV - שמתי אפילו דוגמאות לקופיי-פייסט למנועי בינה מלאכו

אחרי פידבקים משוגעים על Rival Charts, הכלי החדש שלי שיוצר ״תחרות גרפים״ - עדכנתי אותו עם 4 פיצ׳רים חדשים: 1. הוספת 📢 Annotations: מעכשיו אתם יכולים להוסיף נקודות ציון בזמן שהשפיעו על המאבק (למשל השקת ChatGPT). ציון האירוע יופיע בנקודת הזמן ויגרום לאפקט Slow Motion של התחרות בנקודת הזמן הרלוונטית. 2. הוספת לוגואים למוצרים / מותגים / טכנולוגיות שמתחרות על הגרף: מעכשיו אפשר להוסיף את האייקונים שמחזקים את הסיפור של התחרות. 3. הגרף שלכם מספר סיפור של שליטה בדומיין מסויים? (כלומר

היום זו כבר לא בעיה לבנות אפליקציה. הבעיה היא לגרום לאנשים לשים לב שהיא קיימת. הבינה המלאכותית הפכה את הפיתוח למהיר יותר מאי פעם - אבל תשומת הלב של המשתשמים הפוטנציאליים שלכם? עדיין משאב נדיר מאד. אני לא יודע מה יהפוך ללהיט, אבל אני כן יודע מה העלה לי את הסיכוי להגיע עם FamilyOS ל-7,000 משתמשים, להכניס את תוסף הכרום שלי ל-Google AI Mode (ראו תמונה ״פיד עדכונים טלגרם״) ואת ה-GPT שבניתי על הספר שלי - לכתבה במאקו ו-קמפיין בצמת ספרים. אז הנה 8 התפיסות שעבדו לי: 1. קהילה זה מרגיש

סקר חדש של רשות החדשנות שכלל 637 חברות הייטק מציג תמונה מורכבת: התעשייה ממשיכה לפעול, אבל יש לחץ כבד. הנתונים הבולטים: 71% מהחברות מדווחות על פגיעה בגיוסי הון והשקעות 48% סובלות מהיעדרות של יותר מרבע מהעובדים 87% מדווחות על עיכובים בפיתוח מוצרים או בעמידה ביעדים 35% נפגעו בפעילות הבינלאומית 20% חוות שיבושים בשרשראות אספקה 31% שוקלות להעביר פעילות מחוץ לישראל ברשות החדשנות מדגישים בסקר שלהם שלמרות הפגיעה, ענף ההייטק עדיין מפגין חוסן ונמנע מצעדי קיצוץ חדים - אבל אם המצב יימשך,

בשנת 2018 אילון מאסק כתב מייל פנימי על תקשורת אפקטיבית ופגישות - ושלח אותו לכל עובדי טסלה. המייל המלא נמצא בתמונה (שווה קריאה, לא ארוך), הנה חמש נקודות עיקריות לקחת ממנו: 1. תחתכו פגישות: פגישות הן ברירת מחדל גרועה. בטח כשהן רבות משתתפים. אם אין ערך ברור לכל המשתתפים - הן לא צריכות להתקיים. וגם כשכן - שמרו אותן קצרות, ממוקדות, ועם תוצאה ברורה. גם פגישות חוזרות שקבועות קדימה הן גרועות. 2. עוזבים כשאין ערך: ״נוכחות״ לא שווה ״תרומה״. אם אתם לא מוסיפים ערך לפגישה או לשיחה - עדיף

תעשיית ההייטק הישראלית היא אחת התעשיות הדינמיות והמהירות בעולם. בכל יום מתפרסמות הכרזות חדשות, חברות מגייסות כסף, סטארטאפים משיקים מוצרים, חוקרים מפרסמים מאמרים, ומפתחים משתפים תובנות מקצועיות. Bside הבעיה היא שרוב המידע הזה מפוזר בעשרות מקורות: טוויטר, בלוגים, פודקאסטים, לינקדאין, אתרי חדשות, קבוצות טלגרם וניוזלטרים. פלטפורמת Bside נולדה בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזו. בי-סייד היא פלטפורמה קהילתית שמרכזת במקום אחד את כל מה שחשוב לדעת בעולם ההייטק - בזמן אמת, בשילוב חוכמת ההמו

אחרי שנתיים של מלחמה, עברנו את ינואר 2026 - ואנחנו רואים משהו ברור: ההייטק הישראלי כבר לא במצב הישרדות, הוא במצב הובלה. עבר רק חודש אחד מתחילת השנה וקשה להתעלם מהתמונה הרחבה: הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית, נמצאים במרכז השיח העולמי, עם הישגים, סיקורים ועסקאות ענק. אז מה היה לנו? (תרגישו חופשי להוסיף בתגובות - ואני אעדכן עם קרדיט) * כ-10 עסקאות סטארטאפים עם היקף מצטבר של מעל מיליארד דולר, כשאחת מהעסקאות האלו היא גם הרכישה השנייה הכי גדולה אי-פעם של Apple (״חותמת איכות״ משוגעת לת

בשבועיים האחרונים זינקה החשיפה שלי בטוויטר (למרות שלא שיניתי דבר!). בדקתי את הנושא ומסתבר שהפלטפורמה עשתה שינוי - ועכשיו היא מדרגת תוכן בצורה אחרת. אנשים פירקו וחקרו את האלגוריתם (שעלה כקוד פתוח) - והנה כמה נקודות שאפשר ללמוד עליו - וליישם: 1. חשיפה מגיעה מחוץ לרשת שלכם, אבל בגללה. בלי עוקבים שיפיצו את התכנים שלכם - החשיפה תישאר מצומצמת מאד. 2. אולי הכי משמעותי: האלגוריתם ״נועל״ אותך לנישה. יציאה מהתחום למחוזות תוכן חדשים יכולה לפגוע בחשיפה. 3. וידאו הופך לחובה. קליפים מעלי

פלטפורמת FamilyOS שבניתי (היום עם כבר למעלה מ-6,000 משתמשים ) - מגיעה לחדשות! ״אפליקציית FamilyOS לא התחילה כרעיון גדול או הברקה של רגע - היא התחילה ברגע של תסכול״, אומר מורד שטרן . ״וזה היופי: כל אחד היום יכול לבנות משהו משמעותי ועל הדרך גם לעזור לאחרים שמתמודדים עם אתגרים דומים״. ״FamilyOS מרכזת במקום אחד את כל המידע המשפחתי - מערכת שעות, חוגים, ספרי הספרייה, חיות המחמד שלנו, מבחנים, טיסות, תזכורות, מנויים דיגיטליים ועוד. כל המידע מוצג בצורה מאוד פשוטה וברורה, ועם ווידג'ט

לפני הכותרות, לפני הטקסטים - יש שאלה אחת קריטית: ״איך הקהל ישתנה בעקבות התוכן שלכם?״ אתמול במסגרת פרויקט Israel on Stage ב- Wix קיימנו סדנה לכתיבת CFP (הצעה להרצאה) שם צללנו כמעט להכול: מניסוח כותרות מלוטשות, עד כתיבת אבסטרקטים חזקים שמציגים את האתגר והסיפור שלנו בצורה הכי מעניינת שאפשר. ודווקא בסוף, עצרתי ובקשתי מהמשתתפים לנסות ולענות על שאלה אחת חשובה. לפני שהם מנסחים את הכותרת, ולפני שהם כותבים את האבסטרקט: ״איך הקהל ישתנה בעקבות ההרצאה שלכם?״ איזה כאב אתם פותרים להם? מה ה

איכשהו הסתננתי למקום 6 בקטגוריית טכנולוגיה וחדשנות בלינקדאין, ישראל... אז, איך עושים את זה? הרבה התמדה עניין אמיתי בכל הטרפת הטכנולוגית מסביבנו התמקדות בהיבט התכלסי: נניח - למה זה חשוב ש ChatGPT השיקו חנות אפליקציות, מה המגמה שזה מייצג, איך צריך להערך וכו ויש עוד. כתבתי מדריך: ״ מדריך מלא להורדה: ככה תזניקו את החשיפה שלכם בלינקדאין ב-2025. 14 צעדים ליישום מיידי ״ מערכת ההפעלה המשפחתית FamilyOS מקבלת כתבה ב Mako! "התחיל ברגע של תסכול״: אב ל-4 פיתח אפליקציה שעושה סדר בלו"זי

אפל הכריזה על ה-Mini Apps Partner Program, וזה מהלך משמעותי מאד. בפעם הראשונה אי-פעם, אפל נותנת תשתית למיני-אפליקציות שמוטמעות בתוך אפליקציות אחרות. תחשבו WeChat, אבל בגרסה מערבית, מאושרת ומאובטחת ע”י אפל. וזה לא רק פיצ’ר - זו שכבת כלכלה חדשה לגמרי. אז מה בעצם משתנה? 1. אפליקציות הופכות לפלטפורמות. כל אפליקציה עם טראפיק יכולה עכשיו לארח מיני-אפליקציות של צד שלישי, להרוויח מהן ולהפוך ל-superapp. זה מודל עסקי חדש שנוצר - גם עבור בעל האפליקציה וגם עבור המפתח. 2. זריזות ודיוק. במ

הבית הלבן השיק אתמול (נוב, 24) את Genesis Mission - תוכנית-על לאומית שמזכירה בהיקפה ובשאפתנות שלה את פרויקט מנהטן. המטרה? להאיץ את כל יכולות המדע האמריקאי בעזרת בינה מלאכותית: איחוד של כל מאגרי המדע הפדרליים, כל הסופר-מחשבים הלאומיים, כל המעבדות, האוניברסיטאות וחברות הטכנולוגיה - לפלטפורמת AI אחת שתבנה מודלים מדעיים עצומים ותבצע ניסויים אוטונומיים. מדובר במהלך שמטרתו לייצר קפיצת דרך בעוצמה המדעית, הביטחונית והכלכלית - ולבסס את ההובלה של ארה״ב בעידן שבו ה-AI הוא תשתית אסטרטגי

הכול התחיל מהכאוס המשפחתי הכי בסיסי: לו״ז הילדים, החוגים המשימות, העבודות והמבחנים. מזה נולדה FamilyOS - דף הבית המשפחתי שבנוי סביב האתגר מספר 1 של כל הורה: לנהל לו״ז בלי לאבד את הראש. כשהמערכת גדלה (היום כבר מעל 3,400 🤯 משתמשים!) הבנתי שהשלב הבא הוא לא להעמיס על הליבה - אלא להרחיב אותה בחוכמה. לא עוד פיצ׳רים - אלא מודולריות. כמו אולר שוויצרי: אוסף וידג׳טים קטנים ויעודיים. וככה הגיעו הווידג׳טים. אוסף של אפליקציות קטנות, מדויקות, שכל אחת מהן פותרת כאב אמיתי - ופועלת רק אם