איך בונים יתרון “לא הוגן” בקריירה, במוצר או בעסק? לא באמצעות ניסיון לשכנע שאתם האנשים הכי מעניינים בחדר. היתרון התחרותי החדש הוא היכולת לבנות סביבכם שלושה דברים: אמון, תשומת לב וקהילה. מיתוג אישי ונטוורקינג אינם תחרות פופולריות. הם נבנים מהערך שאנשים יודעים שהם יקבלו מכם - עוד לפני שהם פונים אליכם, עובדים איתכם או משתמשים במוצר שבניתם. וזה קריטי במיוחד עכשיו. בעולם שבו כלי בינה מלאכותית מאפשרים ליזמים ולאנשי טכנולוגיה לבנות מוצרים במהירות חסרת תקדים, עצם היכולת ליצור כבר אינה

הגשמתי 🤩חלום! אפלקציית Clearli למשימות והרגלים שפיתחתי לאייפון - אושרה ✅ לאפסטור! הרעיון מאחוריה היה לחבר בין שני אתגרים שנראים דומים, אבל מתנהגים אחרת לגמרי: משימות והרגלים. משימות מגיעות בשלל צורות - חלקן דחופות, חלקן חוזרות על עצמן ואחרות מחכות אי-שם בעתיד. הרגלים, לעומת זאת, הם הפעולות הקטנות שאנחנו בוחרים לעשות מדי יום כדי להתקדם ולצמוח. פיתוח האפליקציה גרם לי לחשוב לא מעט על הקו הדק ביניהם: איך מנהלים את שניהם במקום אחד בלי להפוך את ניהול היום עצמו לעוד משימה? אז ריכזת

זה פוסט על 3 מיליון צפיות, אבל החשיפה היא לא העניין. איך מגיעים לשם - כן. היום גיליתי שהפוסטים שכתבתי בלינקדאין בחצי השנה של 2026, חצו את רף ה-3 מיליון צפיות. המספר הוא טריגר מגניב לעורר עניין כי בסוף זו חשיפה יפה, אבל הערך האמיתי הוא בלנסות ולהסביר מה כנראה הוביל לתוצאה הזו. הנה 9 נקודות ותפיסות שיושבים לי בראש - ומזכירים לי למה ואיך אני יוצר תוכן: 1. ״לא יודע מה ראית, מה לא ראית - אני יצאתי בחמש״. אין לכם שליטה על מי יראה את הפוסט הבא. יש לכם שליטה רק על דבר אחד: להמשיך ליצ

אם אתם משתמשי Mac, כנראה שגם אתם מכירים את זה. הדסקטופ מתחיל נקי ומסודר, ואז לאט לאט מצטברים עליו צילומי מסך, מסמכים, קבצים זמניים וקישורים ששמרתם "רק לרגע". אצלי זה יצר שלוש בעיות קבועות 😢 הדסקטופ הפך למחסן של קבצים ששכחתי מהם היה קשה לזכור איפה שמרתי כל דבר גם כשמצאתי קובץ, לא זכרתי למה בכלל שמרתי אותו אז בניתי פתרון. והשבוע הוא עלה רשמית ל-App Store של Apple הכירו את LandingPad מדובר באפליקציית macOS שמאפשרת לארגן קבצים, קישורים, הערות ותזכורות במקום אחד - ישירות משורת הת

נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, חתם על שני צווים נשיאותיים חדשים במטרה להאיץ את פיתוח טכנולוגיות הקוונטום בארה״ב. היעד המרכזי: מחשב קוונטי ״בעל יכולות מחקר משמעותיות״ עד 2028, ומעבר להצפנה עמידה לקוונטום במערכות הממשל האמריקאי. סעיף נוסף בצו דורש מהפנטגון להתחיל לפרוס חיישנים קוונטיים עד 2028. לפי הבית הלבן, הם יאפשרו ניווט כש- GPS משובש או חסום, ובעתיד גם לסייע בזיהוי פעילות תת-קרקעית כמו מנהרות או מתקני טילים באמצעות לוויינים מהחלל. היעד של הבית הלבן נחשב אגרסיבי מאד ומבהיר את החש

למה אני לא משתמש במושג ״מיתוג מעסיק״? (ועוד אומר את זה בפודקאסט על מיתוג מעסיק!), למה אני לא ממליץ על תוכניות בסגנון ״שגרירים״? ומה הקשר בין לדפוק באופן נואש על דלתות של ארגונים זרים באמצע הלילה - למיטאפים עם הרשמה מלאה? בפרק החדש בפודקאסט ניצוצות של שרית ויינשטיין ונועה שמר דיברנו על למה כולנו חייבים לצאת מאיזור הנוחות שלנו, על ארגונים שמעניקים כלים אמיתיים לפיתוח כישורים רכים, יצירת Fomo פנים ארגוני, סטוריטלינג, בניית קהילות חזקות ומיתוג אישי בעידן ה-AI. ובאופן די נדיר דיבר

החודש העברתי סדנת CFP מיוחדת ב-וויקס לקראת כנס ReversiM 2026. דיברנו על כותרות בולטות, על כאבים ואתגרים טכנולוגיים, על סטוריטלינג ועל איך בונים הצעה שמצליחה לבלוט. אבל אם יש דבר אחד שהיה הכי חשוב זה: Audience Takeaway לפני הכותרת, לפני האבסטרקט ולפני השקף הראשון. לדוברים בכנס יש אחריות גדולה. הם מקבלים זמן יקר מאד עם קהל איכותי ומקצועי מאוד - והם מחויבים ליצור שינוי. מה הקהל ילמד? מה הוא יעשה אחרת ביום שאחרי? איך אנחנו משנים אותו (לטובה)? המיינד שיפט הקריטי הוא מ-״מה אני רוצ

כל פעם שאני מפקפק בעצמי, שואל מה הטעם או חושש שמה שאני עושה ״לא יתפוס״ - אני מזכיר לעצמי: ״לא יודעת מה ראית, מה לא ראית. אני יצאתי בחמש״. כן, מהמערכון האייקוני של עדי חבשוש בצמת מילר. רק שאני לוקח את המשפט הזה למקום קצת אחר. לעיתים קרובות מדי אני מתלבט (כמו הרבה מאיתנו) אם לכתוב מאמר, להרים פרויקט, אפליקציה או לשתף משהו חדש. ועולות המחשבות (ששוב, כולנו מכירים): אף אחד לא יראה את זה. זה לא יעניין אף אחד. זה לא יתפוס. אבל אז מתנגן לי המשפט ״לא יודעת מה ראית, מה לא ראית. אני יצא

כלכליסט מדווח שמשרד האוצר ותעשיית ההייטק מקיימים דיוני חירום סביב השקל החזק (וזה מעולה), ויש כמה כיוונים לסיוע. הגדלת מענקי חירום לסטארטאפים (דרך רשות החדשנות) בהיקף של עד מיליארד שקל אפשרות לחברות גדולות לשלם מס חברות בדולרים במקום בשקלים הקלות בארנונה ליצואנים הפחתת עלויות ההעסקה באמצעות שינויים במנגנון נקודות הזיכוי המהלך מגיע בעקבות גל הפיטורים, העברת משרות פיתוח לחו"ל ופגיעה בתחרותיות של ההייטק הישראלי בגלל התחזקות השקל. מקור: ספי שולמן, כלכליסט

לא צפיתי את זה: מקום 29: OneNote של מיקרוסופט מקום 30: אפליקציה שבנה אדם אחד (אני) אחד לפני יומיים המרחק בין אדם בודד לבין ענקיות הטק מעולם לא היה קטן יותר. אתמול בדקתי את דירוג אפליקציות ה- App Store של המק וראיתי משהו שהדהים אותי. האפליקציה הקטנה שהעליתי לפני יומיים (אפליקציית Lighthouse App Port) הגיעה למקום ה-30 בקטגוריית Productivity. חביב, אבל זה לא הישג מדהים. (עדכון: האפליקציה כבר עלתה למקום 17!) מה שכן הדהים אותי היה דווקא מקום ה-29. שם ישבה האפליקצייה הרישמית של One

אחרי דחייה, תיקון, עוד דחייה, עוד תיקון, הרבה תסכול וקפה - אפליקציית Lighthouse שלי נכנסה רשמית ל-Mac App Store! זו אפליקציה קטנה שנולדה מצורך פשוט שלי - גישה מהירה יותר לאפליקציות ב-Mac במיוחד כשה-Dock בתחתית המסך כבר הופך לעמוס ומבולגן. הייתי מתוסכל מזה - אז בניתי משהו. הכירו את Lightjouse App Port: איך זה עובד? האפליקציה יושבת בשורת התפריטים הקבועה של ה-Mac, בחלק העליון של המסך, ומאפשרת להצמיד אליה קיצורי דרך לאפליקציות או לקישורי URL שאתם פותחים הרבה במהלך היום. במקום לחפ

אחרי שלמעלה מ-300 גרפים כבר נוצרו - קבלו עוד עדכונים מגניבים ל-Rival כלי יצירת הגרפים: Rival Charts 2026 1. ועכשיו יש גם Light Mode: הגרסה החדשה מאפשרת ליצר את הגרף שלכם גם בעיצוב בהיר ונקי 2. מקורות: מעכשיו אפשר להכניס את המקורות עליהם הגרף מסתמך 3. [בעבודה] אופציה חדשה - Racing Bar Chart. תצורה חדשה שמוכרת בעיקר מהשוואה מתעדכנת של מדינות רבות לאורך השנים. צרו את הגרף שלכם פה

אחרי שלמעלה מ-100 גרפים כבר נוצרו במנוע החדש שלי - קבלו 3 עדכונים משוגעים ל-Rival כלי יצירת הגרפים החדש - ועל הדרך גם את NVIDIA vs Intel (שימו רמקולים) 1. סאונד 🎵 - עכשיו אתם יכולים להוסיף מוזיקה שתלווה את הגרפים שלכם! 2. אפקט 💥 התנגשות: יישויות שמחליפות מקום מתנגשות - ויוצרות אפקט פיצוץ! 3. ציר Y 📐 דינאמי: מעכשיו ציר Y יכול להתארך או להתקצר לפי מצב היישות הקיצונית ביותר והיחס ביניהם. אתם צריכים רק להביא את הדאטא ב CSV - שמתי אפילו דוגמאות לקופיי-פייסט למנועי בינה מלאכו

אחרי פידבקים משוגעים על Rival Charts, הכלי החדש שלי שיוצר ״תחרות גרפים״ - עדכנתי אותו עם 4 פיצ׳רים חדשים: 1. הוספת 📢 Annotations: מעכשיו אתם יכולים להוסיף נקודות ציון בזמן שהשפיעו על המאבק (למשל השקת ChatGPT). ציון האירוע יופיע בנקודת הזמן ויגרום לאפקט Slow Motion של התחרות בנקודת הזמן הרלוונטית. 2. הוספת לוגואים למוצרים / מותגים / טכנולוגיות שמתחרות על הגרף: מעכשיו אפשר להוסיף את האייקונים שמחזקים את הסיפור של התחרות. 3. הגרף שלכם מספר סיפור של שליטה בדומיין מסויים? (כלומר

היום זו כבר לא בעיה לבנות אפליקציה. הבעיה היא לגרום לאנשים לשים לב שהיא קיימת. הבינה המלאכותית הפכה את הפיתוח למהיר יותר מאי פעם - אבל תשומת הלב של המשתשמים הפוטנציאליים שלכם? עדיין משאב נדיר מאד. אני לא יודע מה יהפוך ללהיט, אבל אני כן יודע מה העלה לי את הסיכוי להגיע עם FamilyOS ל-7,000 משתמשים, להכניס את תוסף הכרום שלי ל-Google AI Mode (ראו תמונה ״פיד עדכונים טלגרם״) ואת ה-GPT שבניתי על הספר שלי - לכתבה במאקו ו-קמפיין בצמת ספרים. אז הנה 8 התפיסות שעבדו לי: 1. קהילה זה מרגיש

סקר חדש של רשות החדשנות שכלל 637 חברות הייטק מציג תמונה מורכבת: התעשייה ממשיכה לפעול, אבל יש לחץ כבד. הנתונים הבולטים: 71% מהחברות מדווחות על פגיעה בגיוסי הון והשקעות 48% סובלות מהיעדרות של יותר מרבע מהעובדים 87% מדווחות על עיכובים בפיתוח מוצרים או בעמידה ביעדים 35% נפגעו בפעילות הבינלאומית 20% חוות שיבושים בשרשראות אספקה 31% שוקלות להעביר פעילות מחוץ לישראל ברשות החדשנות מדגישים בסקר שלהם שלמרות הפגיעה, ענף ההייטק עדיין מפגין חוסן ונמנע מצעדי קיצוץ חדים - אבל אם המצב יימשך,

בשנת 2018 אילון מאסק כתב מייל פנימי על תקשורת אפקטיבית ופגישות - ושלח אותו לכל עובדי טסלה. המייל המלא נמצא בתמונה (שווה קריאה, לא ארוך), הנה חמש נקודות עיקריות לקחת ממנו: 1. תחתכו פגישות: פגישות הן ברירת מחדל גרועה. בטח כשהן רבות משתתפים. אם אין ערך ברור לכל המשתתפים - הן לא צריכות להתקיים. וגם כשכן - שמרו אותן קצרות, ממוקדות, ועם תוצאה ברורה. גם פגישות חוזרות שקבועות קדימה הן גרועות. 2. עוזבים כשאין ערך: ״נוכחות״ לא שווה ״תרומה״. אם אתם לא מוסיפים ערך לפגישה או לשיחה - עדיף

תעשיית ההייטק הישראלית היא אחת התעשיות הדינמיות והמהירות בעולם. בכל יום מתפרסמות הכרזות חדשות, חברות מגייסות כסף, סטארטאפים משיקים מוצרים, חוקרים מפרסמים מאמרים, ומפתחים משתפים תובנות מקצועיות. Bside הבעיה היא שרוב המידע הזה מפוזר בעשרות מקורות: טוויטר, בלוגים, פודקאסטים, לינקדאין, אתרי חדשות, קבוצות טלגרם וניוזלטרים. פלטפורמת Bside נולדה בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזו. בי-סייד היא פלטפורמה קהילתית שמרכזת במקום אחד את כל מה שחשוב לדעת בעולם ההייטק - בזמן אמת, בשילוב חוכמת ההמו

אחרי שנתיים של מלחמה, עברנו את ינואר 2026 - ואנחנו רואים משהו ברור: ההייטק הישראלי כבר לא במצב הישרדות, הוא במצב הובלה. עבר רק חודש אחד מתחילת השנה וקשה להתעלם מהתמונה הרחבה: הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית, נמצאים במרכז השיח העולמי, עם הישגים, סיקורים ועסקאות ענק. אז מה היה לנו? (תרגישו חופשי להוסיף בתגובות - ואני אעדכן עם קרדיט) * כ-10 עסקאות סטארטאפים עם היקף מצטבר של מעל מיליארד דולר, כשאחת מהעסקאות האלו היא גם הרכישה השנייה הכי גדולה אי-פעם של Apple (״חותמת איכות״ משוגעת לת

בשבועיים האחרונים זינקה החשיפה שלי בטוויטר (למרות שלא שיניתי דבר!). בדקתי את הנושא ומסתבר שהפלטפורמה עשתה שינוי - ועכשיו היא מדרגת תוכן בצורה אחרת. אנשים פירקו וחקרו את האלגוריתם (שעלה כקוד פתוח) - והנה כמה נקודות שאפשר ללמוד עליו - וליישם: 1. חשיפה מגיעה מחוץ לרשת שלכם, אבל בגללה. בלי עוקבים שיפיצו את התכנים שלכם - החשיפה תישאר מצומצמת מאד. 2. אולי הכי משמעותי: האלגוריתם ״נועל״ אותך לנישה. יציאה מהתחום למחוזות תוכן חדשים יכולה לפגוע בחשיפה. 3. וידאו הופך לחובה. קליפים מעלי