ה-AI כבר לא רק כלי עבודה: ארבעה סקרים מגלים עד כמה עמוק הוא נכנס לחיים שלנו
73% נכנסים פחות לוויקיפדיה, 69% כבר שיתפו עם AI מידע שלא היו צריכים, ובניגוד להחלטה הגורפת של עיריית ניו יורק, 86% מאמינים שבתי הספר צריכים לאפשר לתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית. ארבעה סקרים וכמעט 4,000 הצבעות מספקים הצצה להרגלי ה-AI החדשים של הישראלים.
השינוי הגדול שמחוללת הבינה המלאכותית לא מתרחש רק במעבדות, בחברות הטכנולוגיה או בשוק העבודה. הוא מתרחש גם ברגעים הקטנים: כשאנחנו שולפים את הטלפון כדי לשאול שאלה, מוותרים על כניסה לוויקיפדיה, עוזרים לילדים בשיעורי הבית או מעתיקים מידע אישי לתוך חלון השיחה.
סדרה של ארבעה סקרים אנונימיים שפורסמו ב-״מורד שטרן, הערוץ הטכנולוגי״ בטלגרם עם 16,500 איש, אספה יחד 3,966 הצבעות. בכל אחד מהסקרים השתתפו בין 849 ל-1,166 משיבים שונים.
הקהל בערוץ נוטה להתעניין בטכנולוגיה ולהיחשף מוקדם יחסית לכלים חדשים, ולכן התוצאות יכולת להצביע על הכיוון אליו הרגלי השימוש של הקהל הרחב יותר מתקדמים.
ה-AI יוצא מהמחשב ונכנס לכל רגע ביום
בסקר שבו השתתפו 1,085 משיבים נשאלה השאלה: איפה אתם משתמשים בדרך כלל בכלי AI - במחשב, בטלפון הנייד או בשניהם?
36% השיבו שהם משתמשים ב-AI במחשב ובנייד באותה מידה. 44% עדיין נוטים למחשב: 33% משתמשים בעיקר בו ו-11% כמעט רק בו. מנגד, 20% כבר מעדיפים את הטלפון: 13% משתמשים בעיקר בנייד ו-7% כמעט רק בו.
המחשב עדיין מוביל, בעיקר במשימות עבודה, כתיבה, מחקר ופיתוח הדורשות מסך גדול או מעבר בין מקורות. אבל התוצאה המעניינת יותר היא ש-36% כבר לא מקשרים את השימוש ב-AI למכשיר מסוים.
משמעות: ה-AI מתחיל להפוך משירות שנכנסים אליו לפעולה שמלווה אותנו.
מתחילים משימה ליד המחשב, ממשיכים אותה בטלפון ושואלים שאלה ברגע שבו היא עולה. המובייל לא מחליף את המחשב - הוא משלים אותו והופך את הבינה המלאכותית לכזו שמלווה ועוטפת אותנו 360.
ויקיפדיה לא נעלמה, אבל היא כבר לא התחנה הראשונה
הנתון הבולט ביותר התקבל בסקר על ויקיפדיה, שבו השתתפו 1,166 משיבים. 45% סיפרו שכמעט הפסיקו להיכנס לוויקיפדיה מאז שהחלו להפנות שאלות לבינה המלאכותית, ו-28% נוספים נכנסים אליה הרבה פחות. בסך הכול 73% מהמשיבים דיווחו על ירידה בשימוש באנציקלופדיה המקוונת.
12% אמרו שהשימוש שלהם נותר דומה, רק 1% נכנסים לוויקיפדיה יותר, ו-14% כמעט שלא השתמשו בה עוד קודם.
זה לא אומר שוויקיפדיה הפסיקה להיות חשובה. להפך: המידע שלה עדיין מזין את האינטרנט ומשמש מקור ידע משמעותי. אבל תפקידה של ויקיפדיה בחוויית המשתמש משתנה. במקום להגיע לערך, לקרוא אותו, לפתוח קישורים ולחבר לבד את התשובה - המשתמש מקבל היום תשובה מנוסחת ומותאמת ישירות בשיחה.
במילים אחרות, ה-AI לא בהכרח ניצח את ויקיפדיה בגלל ״ידע טוב יותר״. הוא ניצח אותה בגלל הממשק: הוא מהיר יותר, אישי יותר ודורש פחות מאמץ (וחשיבה).
לנוחות הזאת יש מחיר. כשמקבלים תשובה מוכנה, קל לוותר על בדיקת המקור, על קריאת ההקשר ועל המפגש עם מידע שסותר את מה שחיפשנו. המעבר מ-״חיפוש מידע״ ל-״קבלת תשובה״ הוא שינוי עמוק בדרך שבה אנחנו לומדים ומחליטים במה להאמין.
בבתי הספר הוויכוח כבר אינו אם להשתמש ב-AI - אלא איך
בסקר נוסף נשאלו 866 משיבים איך בתי הספר צריכים להתייחס לשימוש ב-AI בשיעורי הבית.
רק 14% סברו שיש לאסור את השימוש כדי שהתלמידים יבצעו את העבודה בעצמם. לעומתם, 86% תמכו באפשרות להשתמש ב-AI.
אבל בתוך הרוב הזה התגלה פיצול: 43% חושבים שצריך לאפשר ולעודד את השימוש בכלים, בעוד 43% אחרים מוכנים לאפשר אותו רק בתנאי שהתלמידים יהיו שקופים מול המורים.
החלוקה הזאת מספרת סיפור מורכב יותר מהתנגשות פשוטה בין תומכי טכנולוגיה למתנגדים. נראה שעבור רוב המשיבים, השאלה אם AI ייכנס לכיתה כבר הוכרעה. המחלוקת האמיתית נוגעת לכללים, לאחריות וליכולת להבחין בין סיוע לגיטימי לבין עבודה שהתלמיד כלל לא ביצע.
לבתי הספר נוצר כאן אתגר כפול: ללמד תלמידים להשתמש בכלי שיהיה חלק בלתי נפרד מעתידם, ובמקביל לוודא שהם עדיין רוכשים יכולת לחשוב, לכתוב, לבדוק ולהסביר בעצמם.
אולי הפתרון לא נמצא באיסור על הכלי, אלא בשינוי המטלות: פחות שאלות שבהן חשובה רק התשובה הסופית, ויותר משימות שבהן התלמיד נדרש להציג את תהליך העבודה, לבקר את תשובת ה-AI, לחשוף כיצד השתמש בו ולהגן על המסקנות שלו. הנתונים האלו מעניינים במיוחד לאור האיסור הגורף של עיריית ניו יורק להכניס בינה מלאכותית לכיתות בשנת הלימודים 2026-2027.
שווה גם להכיר את המעורבות של ענקיות הטק והכניסה האקטיבית שלהן לכיתות בלימוד - תחקיר של היו יורק טיימס: ענקיות הטק לא מחכות שדור העתיד יבחר בכלי ה-AI שלהן - הן מגיעות ישירות למורים.
69% כבר שיתפו מידע שעדיף היה לא לשתף עם ה-AI
הסקר המדאיג ביותר עסק בפרטיות. 849 משיבים נשאלו אם יצא להם לשתף עם AI מידע שבדיעבד אולי לא היו צריכים לשתף - למשל מידע רפואי, פרטים משפחתיים או מסמכים מהעבודה.
69% השיבו שכן. 36% שיתפו מידע אישי וגם מידע מהעבודה, 29% שיתפו מידע אישי ו-4% שיתפו מידע מהעבודה בלבד. רק 31% אמרו שלא עשו זאת.
זה נתון משמעותי כי הוא מצביע על פער בין מה שאנחנו יודעים על פרטיות לבין האופן שבו אנחנו מתנהגים בפועל. אנשים מבינים שמידע רגיש דורש זהירות, אבל ברגע שבו הכלי יכול לסכם מסמך רפואי, לנסח הודעה מורכבת או לפתור בעיה מקצועית - הנוחות מנצחת.
גם האופי השיחתי של הכלים מטשטש גבולות. חלון הצ׳אט מרגיש אישי, ולעיתים אפילו אינטימי. אנחנו כותבים לו כפי שהיינו כותבים לעמית, לרופא או לחבר, אפילו שמדובר במערכת שאליה לא תמיד היינו מעלים את אותו מידע אילו עצרנו לחשוב עליו כעל מידע ארגוני או אישי רגיש.
המסקנה פה היא לא שצריך להפסיק להשתמש ב-AI, אלא שארגונים ומשתמשים זקוקים לכללים פשוטים וברורים: אילו כלים מאושרים, איזה מידע אסור להזין, כיצד להסיר פרטים מזהים ומתי צריך לעצור לפני שמדביקים מסמך שלם לתוך השיחה. לאור הנתונים - גם אנשים פרטיים וגם ארגונים סובלים כרגע מבעיית פרטיות חמורה. בהקשר הזה שווה לקרוא לעומק את ״האיחוד האירופי הכריז: ChatGPT הוא ״מנוע חיפוש מקוון גדול מאוד״ - והוא נכנס לפיקוח המחמיר ביותר שלו״.
מסקנה: הטכנולוגיה התקדמה מהר יותר מההרגלים ומהכללים
כשמחברים את ארבעת הסקרים מתקבלת תמונה רחבה יותר.
ה-AI נע בין המחשב לטלפון והופך לזמין בכל רגע. הוא מחליף את נקודת הכניסה המסורתית שלנו לידע. הוא מאלץ את מערכת החינוך להגדיר מחדש מהי למידה עצמאית. ובמקביל, הוא גורם לנו לחשוף מידע אישי ומקצועי במהירות שלא תמיד תואמת את רמת הזהירות הנדרשת.
החוט המקשר בין כל התוצאות הוא חיכוך - או ליתר דיוק, היעלמות של החיכוך. קל יותר לשאול AI מאשר לחפש ולקרוא. קל יותר להדביק מסמך מאשר לסכם אותו. קל יותר לקבל תשובה לשיעורי הבית מאשר להתמודד עם השאלה. וקל יותר לשלוף את הטלפון מאשר לחכות עד שנגיע למחשב.
זו כנראה הסיבה שהשינוי מתרחש מהר כל כך: ה-AI לא רק מספק יכולות חדשות. הוא מקצר את הדרך בין שאלה לתשובה, בין בעיה לפתרון ובין מחשבה לפעולה.
השלב הבא הוא לא לשכנע אנשים להשתמש בבינה מלאכותית - הם כבר משתמשים בה. האתגר עכשיו הוא לבנות סביבה שבה השימוש הזה יהיה חכם יותר: עם מקורות, שקיפות, כללי פרטיות, חשיבה ביקורתית והבנה מתי כדאי לתת ל-AI לעזור - ומתי דווקא לעצור ולחשוב לבד. וזה נוגע בכולנו. אנשים פרטיים, ילדים וארגונים גדולים.
על הסקרים: ארבעת הסקרים נערכו באופן אנונימי בקרב קוראי ״מורד שטרן, הערוץ הטכנולוגי״ בטלגרם. בסקרים נרשמו יחד 3,966 הצבעות. הסקרים מבוססים על השתתפות עצמית והוא לא מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה.
ערוץ הטלגרם הטכנולוגי של תעשיית הייטק בישראל: רוצים להישאר עם היד על הדופק בתחום הבינה המלאכותית, ההייטק והתעסוקה? הצטרפו לערוץ הטלגרם של מורד שטרן שכבר מונה מעל ל-16,500 מנויים!
בנוסף, הספר ״שובר שוויון על כוחם של רשתות הקשרים, הקהילות והמיתוג האישי״ ילמד אתכם היבטים נוספים שקשורים לבניית הנוכחות המקצועית שלכם בתעשייה, הקמת רשתות קשרים חזקות ועוד. מוזמנים גם להצטרף למעל 800 מנויים בניוזלטר של מורד שטרן שם תוכלו לקבל תובנות וכלים פרקטיים על מיתוג אישי, בניית קהילות ונטוורקינג - ישירות למייל שלכם.
תגובות