איך יכול מנהל/ת בתחילת דרכו/ה לבנות את רשת הקשרים שלו/ה? איך מיתוג אישי ונטוורקינג עוזרים, תכל׳ס, לראשי צוותים ומנהלי ומנהלות פיתוח? ולמה כדאי בכלל למשוך אלינו קשרים ולאו דווקא ליצור אותם.
התראיינתי לניוזלטר של גלעד נאור על מנהיגות בהייטק ויחד צללנו לעולם רשתות הקשרים. מצרף פה שאלה u,aucv אחת מתוך הראיון:
ש. מה מנהל בתחילת דרכו יכול לעשות כדי לבנות את רשת הקשרים שלו? קודם כל לבנות בסיס ברור, רחב ועמוק של ידע מקצועי. אנשים, במיוחד בתעשיות עתירות ידע, יודעים מתי הם עובדים מול אנשים סופר מקצועיים ומתי לא. אז קודם כל - ידע וניסיון שמגיעים מ ״ללכלך את הידיים״.
אחרי זה, לראות איך ניתן לתרום את הידע והניסיון באופן חופשי לקהילה. ממאמרים עד קוד פתוח - כל דבר שמנגיש את התובנות, הניסיונות ואפילו הכשלונות לאנשים שעוד לא נמצאים שם, או חווים אתגרים דומים. גם לעלות על במות ולהשמיע קול (מישיבות צוות עד כנסים בחו״ל) אנשים שמדברים בולטים - ומושכים אליהם אנשים נוספים.
היופי בזה הוא שמי שתורם את הידע גם תורם לעצמו (מהבנה עמוקה יותר של החומר עד מעורבות בקהילה ונטוורקינג) - אבל תרום גם לכלל התעשייה הישראלית או העולמית.
ופה יש נקודה חשובה - לאורך השנים התבהרה לי התמונה עד כמה חשיבה הפוכה יכולה להיות שווה זהב במקרים האלו. הנה משפט שכולנו מכירים, אבל בוא נפסול אותו:
״לא חשוב מה אתה יודע, חשוב את מי אתה מכיר״ - משפט נטוורקינג קלאסי שכולנו מכירים. כלומר לא משנה אם אתה לא מקצועי בעליל, ועם מעט מאד מידע בעל ערך - אם אתה מכיר את הש.ג אתה מסודר.
זה כיוון מסוכן ורדוד מאד.
אני מציע את ההמשך הבא: ״לא משנה את מי אתה מכיר. משנה מי מכיר אותך ויודע מה אתה יודע״. כלומר - הידע, הערך, היכולות שלך מדברים בשבילך ומחברים אליך אנשים שאתה אולי אפילו לא יודע שמכירים את השם שלך. זו נקודה מאוד עוצמתית הנשענת על ידע וניסיון ולא על היכרות מקדימה שאמורה לפתוח לך דלתות (שאתה אולי לא ראוי להן).
המשמעות היא שבמקום לבנות את רשת הקשרים שלנו בדחיפה (אני יוצר קשר עם אדם אחר) שווה להפוך את הפוקוס ב 180 מעלות ולחשוב איך אני בונה את רשת הקשרים שלי במשיכה (אנשים אחרים יוצרים קשר איתי). הנקודה הזו מדגישה עד כמה מיתוג אישי ולקיחת חלק פעיל בקהילות מקצועיות משלימה את התמונה ומעצימה את רשת הקשרים שלנו ״בזמן שאנחנו ישנים״.